הליקובקטר פילורי

 

החיידק H.P. מעורב בתופעות של כיב קיבה, דלקת הקיבה ואף סרטן הקיבה.

שוכן בין רירית הקיבה ודופן הקיבה. התאים את עצמו לסביבה החומצית הגבוהה של הקיבה, המגנה על הגוף מפני הדבקות במזהמים. החיידק שורד בחומציות על ידי ניצול האנזים אוריאה המייצר אמוניה.

 

הפעילות של האנזים תלויה ב-ure, שהינו חלבון ממברנלי בן ששה חלקים החוצים את קרום התא, שהינו תעלת אוראה המאפשרת כניסת אוראה לתוך התאים בדרגת חומציות נמוכה כדי ליצור אמוניה.

פעילות חלבון זה דרושה כדי שהחיידק ישרוד וישגשג בקיבה.

 

נמצא כי 90 עד מאה אחוזים מהחולים בכיב התריסריון, 70 אחוזים הסובלים מכיב קיבה ו-50 אחוזים מהאנשים מעל גיל 50 סובלים מקיומו של החיידק.

 

כשיש צריבה אפשר לבדוק אם יש יתר חומציות או תת חומציות –

 

לבלוע כפית של חומץ תפוחים.

-          אם החומץ גורם להעלמת הצריבה או אין תגובה, סימן שיש צורך בחומצה מלחית.

-          אם החומץ גורם להחרפת הצריבה, סימן שקיים עודף בחומצה מלחית.

 

 

הטיפול המקובל הקונבנציונאלי יהיה בנוגדי חומציות המונעים שחרור חומצות בקיבה וכן באמצעות סותרי חומצה כמו סידן.

כאשר רמת החומציות תגיע ל-PH 3.5, ברמת חומציות זו נפסקת פעילות האנזים פפסין מפרק החלבון. כאשר נעצרת ההפרשה של הפפסין והחומצה ההידרוכלורית, או לא קיימת הפרשה מספקת, לא מתבצעת פעולת עיכול תקינה של החלבונים וכן נפגעת קליטת המינרלים.

 

בהתפרצות החיידק נמצא חסר –

-          חוסר ב-12B

-          חוסר בברזל

-          חוסר באבץ

-          אנמיה

 

משתנה גם הפלורה החיידקית של הקיבה וכתוצאה מכך מתרבה החיידק, כמו גם טפילים אחרים.

שימוש ממושך בתרופות יכול להוביל לאי ספיגה של המזון, בעיות מעיים, אבני כליות ואימפוטנציה.

 

שימוש בסותרי חומצה המכילים אלומיניום יכולים לפגוע בתפקודים השכליים ומערכת העצבים, כולל אלצהיימר, פרקינסון ועוד.

כן אפשר להגיד שההליקובקטר "מודה" לנו על הלוסק או התרופות הדומות.

 

סימפטומים:

-          תחושת חומציות ובעירה ברום הקיבה

-          תחושת נפיחות ברום הקיבה

-          המזון שאינו מתעכל כיאות גורם להיווצרות גזים

-          עצירות או לחילופין שלשול

-          צריבה בלשון וטעם מתכתי בפה

-          ריח פה לא נעים

-          תחושת מחנק

-          לעיתים בחילות וסחרחורת

-          כאבים באזור הקיבה

-          הפרשת כיח ושיעול לא מוסבר שיכול להמשך חודשים ושנים

-          כאבי ראש ומיגרנות

-          צרבת

-          ריפלוקס

-          ליחה מרובה

-          פריחות וגירודים בעור

-          אלרגיות, אסטמה

-          נשירת שיער

-          שבירת ציפורניים

-          גלאוקומה

-          CVA

-          מוות בעריסה

 

 

כחמישים אחוז מאוכלוסיית ישראל נגועים בחיידק המתיישב בקיבה בילדות. חלק מהנגועים מפתחים במהלך חייהם מחלות כמו כיב קיבה, כיב תריסריון, גסטריטיס או סרטן הקיבה. לכן, כשמאובחנות המחלות הנ"ל חשוב לזהות את החיידק ולחסלו.

 

קיימות מספר דרכים לאבחון החיידק בצורה קונבנציונאלית: ביופסיה בגסטרוסקופיה הנשלחת לתרבית, בדיקה היסטולוגית או תבחין מיידי המנצל  יכולתו של החיידק לפרק  אוריאה, בדיקת דם לסרולוגיה או תבחין נשיפה.

 

דרכי איבחון וזיהוי החיידק בצורה אלטרנטיבית אצלי בקליניקה מתבצעת כך: אבחון אירידולוגיה  (בדיקה  בקשתית העין), תשאול  אישי ומורכב  לגבי סיפטומים של החיידק, בדיקת צואה במעבדה פרטית לזיהוי החיידק.

 

דרכי הטיפול:

-     תזונה  המותאמת באופן אישי למטופל  עפ"י מס' פרמטרים (אירידולוגיה-אבחון דרך קשתית העין, בדיקת דופק ולשון עפ"י איור-ודה,בדיקת סוג הדם, בדיקת רוק לקביעת סטטוס הפרשה)

-          ניקוי הגוף וחיזוק הכבד

-          איזון פלורת המעיים על ידי ביו-פלורה (חיידקים טובים חיים בקרור)

-          שיפור העיכול על ידי חיזוק פריסטלטיקה והפרשות מיצי מרה (שיפור פירוק הלוקטוז)

-          מניעת צרבת ועודף חומציות שעולה כלפי הוושט

-          חיסול החיידק

-          תיקון הנזק ברירית הקיבה ומערכת העיכול כולה הנגרם מהפעילות של אנזימי החיידק

-          מניעת אולקוס

​

​